מהי עבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין?
עבירת איומים היא עבירה פלילית חמורה הקבועה בסעיף 192 לחוק העונשין, הקובע כי "המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו – דינו מאסר שלוש שנים". מדובר בעבירה שדינה עד 3 שנות מאסר, והיא נחשבת לעבירה חמורה בשל הפגיעה הקשה שהיא עלולה לגרום לקורבן האיומים.
מהם יסודות עבירת האיומים?
עבירת האיומים, על פי סעיף 192 לחוק העונשין, מורכבת משלושה יסודות מרכזיים:
- איום – הנאשם איים על אדם אחר בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, ברכושו, בשמו הטוב או בפרנסתו.
- כוונה להפחיד – לנאשם הייתה כוונה להפחיד את האדם שעליו איים או להקניטו.
- גרימת פחד ממשי – האיומים אכן הפחידו את האדם שאוים והוא חשש שהאיום יבוצע.
על מנת שייקבע כי בוצעה עבירת איומים, חייבים להתקיים כל שלושת היסודות הללו. בהיעדר אחד מהם, לא תתגבש עבירה פלילית של איומים גם אם נעשתה פעולה של איום.
באילו דרכים ניתן לבצע את עבירת האיומים?
עבירת האיומים יכולה להתבצע במגוון דרכים שונות, בין אם באופן ישיר ובין אם בעקיפין. להלן מספר דוגמאות נפוצות לביצוע עבירה זו:
- איומים בעל פה – אמירת דברי איום ישירות כלפי הקורבן, למשל בשיחה פנים מול פנים או בשיחת טלפון.
- איומים בכתב – משלוח מכתבים, פתקים או הודעות טקסט הכוללים דברי איומים כלפי הנמען.
- איומים ברשתות חברתיות ובמרחב הדיגיטלי – פרסום דברי איום בפוסטים, בתגובות או בהודעות פרטיות במדיות חברתיות וביישומונים שונים.
- איומים בתנועות גוף ובשפת גוף מאיימת – ביצוע מחוות איום, כגון הנפת אגרופים, סימון "אקדח" עם האצבעות, או כל תנועה אחרת שנועדה להעביר מסר מאיים.
חשוב להדגיש כי גם אם האיום לא בוצע בפועל, עצם השמעת דברי האיום או העברת המסר המאיים מהווה עבירה פלילית. עם זאת, ככל שהאיום מפורט, ממשי וברור יותר, כך גדלה חומרת המעשה בעיני החוק.
מה העונש הקבוע בחוק על עבירת איומים?
על פי סעיף 192 לחוק העונשין, העונש המרבי הקבוע בחוק על עבירת איומים הוא 3 שנות מאסר. עם זאת, חשוב לציין כי בפועל, העונש שיוטל על נאשם שהורשע בעבירה זו עשוי להשתנות בהתאם לנסיבות הספציפיות של המקרה. השופט הוא זה שמחליט בסופו של דבר מהו העונש המתאים, תוך התחשבות בחומרת המעשים, הנזק שנגרם לקורבן, הרקע של הנאשם ושיקולים נוספים. לעיתים, העונש עשוי להיות קל יותר, כגון עבודות שירות או מאסר על תנאי, ובמקרים חמורים במיוחד העונש אף עלול לחרוג מהקבוע בחוק.
מה ההבדל בין עבירת איומים לעבירת סחיטה באיומים?
ההבדלים העיקריים בין עבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין לבין עבירת סחיטה באיומים לפי סעיף 428 הם:
- בעבירת סחיטה באיומים, מעבר לאיום עצמו, יש דרישה נוספת שהאיום נעשה במטרה להשיג דבר במרמה, כלומר להביא את הקורבן למסור כסף, נכס או טובת הנאה אחרת.
- העונש המרבי על עבירת סחיטה באיומים חמור יותר ועומד על 9 שנות מאסר, לעומת 3 שנים בעבירת איומים רגילה.
- בסחיטה באיומים נדרש קשר סיבתי בין האיום לבין מסירת הדבר במרמה, ואילו בעבירת איומים מספיק שהאיום עורר פחד אצל הקורבן.
חשוב לציין כי במקרים רבים, סחיטה באיומים מלווה גם בעבירות איומים "רגילות". עם זאת, ההבדל המהותי הוא המטרה להשיג דבר במרמה, שהופכת את המעשה לחמור יותר בעיני החוק.
האם ניתן להגיש כתב אישום על איומים שבוצעו בשיחה/התכתבות פרטית?
למרות שלעיתים נדמה כי איומים שנאמרו בשיחה פרטית או בהתכתבות אישית אינם בגדר עבירה פלילית, המציאות היא אחרת. גם איומים שבוצעו באופן בינאישי, ללא עדים נוספים, עשויים בהחלט לעלות כדי עבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין. דוגמאות נפוצות לכך הן מקרים של אלימות במשפחה, כאשר בן זוג מאיים על בת זוגתו בחדרי חדרים, או של התעמרות בעבודה, כאשר הממונה מאיים על עובד בשיחה אישית. במקרים אלה, גם ללא הוכחה חד משמעית, די יהיה בעדות של המאוים כדי לבסס את יסודות העבירה, ובהתקיים כל התנאים הנדרשים בחוק ניתן יהיה להגיש כתב אישום נגד המאיים.
סיכום
לסיכום, עבירת האיומים היא עבירה פלילית חמורה הכוללת איום במטרה להפחיד אדם אחר וגרימת פחד ממשי. העבירה יכולה להתבצע בדרכים שונות, הן בעל פה, בכתב, ברשתות החברתיות ואף בשפת גוף מאיימת. העונש המרבי הקבוע בחוק לעבירה זו הוא עד 3 שנות מאסר, כאשר העונש בפועל ייקבע על ידי בית המשפט בהתאם לנסיבות. חשוב להבחין בין עבירת האיומים לבין עבירת הסחיטה באיומים הדורשת יסוד נוסף של קבלת דבר במרמה. יש לזכור כי גם איומים במסגרת שיחה או התכתבות פרטית מהווים עבירה פלילית. במידה ונפגעתם מאיומים, מומלץ לשמור את הראיות ולהגיש תלונה במשטרה בהקדם האפשרי. בנוסף תמיד אפשר להתייעץ עם עורך דין פלילי מוסמך.
